נשים גאיות עתיקות – מורשת מלאה בעצמאות ועוצמה – "סכינים על ירכיהם"

קבלו מבט חדש על נשים עתיקות ואיך נשים מודרניות משקפות ומקרינות חוזקות ומעלות ישנות

מכיוון שרוב האנשים לומדים את ההיסטוריה שלהם מהחלק האחורי של שיעור סוציולוגיה, או מהערה ארסית בסמינר פוליטי, אנשים רבים מקבלים את העולם כך:

„היוונים היו גברים עוינים, שאהבו זה את חברתו של זה יותר מנשותיהם. הקתולים הרומאים היו „פופטות“ שבזו לנשים. ולפני כן נשים היו כפופות כל הזמן. אתה לא שמח שהגענו למסגר מחדש את המכלול של ההיסטוריה האנושית כדי שאנחנו, הבנות עכשיו, נוכל להרגיש אמיצות, כועסות וחופשיות?“

האישה הגאלית

קודם כל, ההיסטוריה של נשים מרתקת הרבה יותר מהאפיון הנ“ל. אבל הפואנטה של ​​מאמר זה היא שהתרבות הגאלית האירופית העתיקה נמצאה הרבה יותר מעניינת. קודם כל, זה היה הרגל „לברבר“ את התרבות הגאלית. זהו הרגל של המנצח בהיסטוריה – המנצח הוא הרומניזם והעליונות ההלניסטית. מחקר של אמנות, נשק ומסורת וארכיאולוגיה חושף תרבות מתקדמת מאוד מתוחכמת ומקושרת, שפשוט הושם דגש על מסורת בעל פה במקום על כתובה.

אישה גאלית יכולה:

לתבוע גירושין,

בעלי קרקעות,

קנייה ומכירה של חלקי נדל“ן.

אישה גאלית יכולה להיות:

כוהנות, רואות, נשות רפואה ונביאות.

ואם הם ירצו, והיו להם את המיומנות וההנהגה — יכולים להיות מתאימים להיות לוחמים.

בודיצ’ה

בודיצ’ה הייתה אשתו של פראסוטאגוס, שהיה ראש שבט איסני במזרח אנגליה, במה שכיום נורפולק וסאפוק.

בשנת 43 לספירה פלשו הרומאים לבריטניה, ורוב השבטים הקלטים (גאליים) נאלצו להיכנע. עם זאת, הרומאים אפשרו לשני מלכים קלטיים לשמור על חלק מכוחם המסורתי; אחד מהם היה פראסוטאגוס.

הכיבוש הרומי הביא להגברת ההתיישבות הרומית, נוכחות צבאית וניסיונות לדכא את התרבות הדתית הקלטית. היו שינויים כלכליים גדולים, כולל מסים כבדים והלוואות כספים.

בשנת 47 לספירה אילצו הרומאים את האיירנים להתפרק מנשקם, ויצרו טינה. לפרסוטאגוס ניתן מענק מהרומאים, אך הרומאים הגדירו זאת מחדש כהלוואה. כשפרסוטאגוס מת בשנת 60 לספירה, הוא השאיר את מחצית ממלכתו לקיסר נירון כדי להסדיר את החוב הזה.

הרומאים הגיעו לאסוף, אבל במקום להסתפק במחצית הממלכה, תפסו את השליטה בה. כדי להשפיל את השליטים לשעבר, הרומאים הכו את בודיצ’ה בפומבי, אנסו את שתי בנותיהם, תפסו את העושר של איסנים רבים ומכרו חלק גדול ממשפחת המלוכה לעבדות. השבטים הקלטים שנאספו באזור זה, תכננו למרוד ולגרש את הרומאים.

בהנהגת בודיצ’ה, כ-100,000 בריטים תקפו את קמולודונום (כיום קולצ’סטר), שם היה לרומאים מרכז השלטון העיקרי שלהם. צבאו של בודיצ’ה שרף את קמולודונום עד היסוד; נותר רק המקדש הרומי. צבאו של בודיצ’ה פנה מיד לעיר הגדולה ביותר באי הבריטי, לונדיניום (לונדון). סואטוניוס נטש את העיר באופן אסטרטגי, וצבאו של בודיצ’ה שרף את לונדיניום וטבח ב-25,000 התושבים שלא נמלטו. עדויות ארכיאולוגיות לשכבת אפר שרוף מלמדות על היקף ההרס.

לאחר מכן, צעדו בודיצ’ה וצבאה לוורוליום (סנט אלבנס), עיר המאוכלסת ברובה בבריטים ששיתפו פעולה עם הרומאים, והם נהרגו כשהעיר נהרסה. בודיצ’ה נלחם עוד קרב אחד, אם כי מיקומו המדויק אינו בטוח. צבאו של בודיצ’ה תקף במעלה הגבעה, ומותש, רעב, קל היה לרומאים להדוף. חיילים רומיים של 1,200 הביסו את צבאו של בודיצ’ה המונה 100,000, והרגו 80,000 עד לאובדן שלהם של 400.

מה קרה לבודיצ’ה אינו ברור. אומרים שהיא חזרה לשטח הבית שלה ולקחה רעל כדי להימנע מלכידת רומא.

סיפורה של בודיצ’ה כמעט נשכח עד שיצירתו של טקיטוס, Annals, התגלתה מחדש בשנת 1360. סיפורה הפך לפופולרי בתקופת שלטונה של מלכה אנגלית אחרת שעמדה בראש צבא נגד פלישת זרה, המלכה אליזבת הראשונה.

פגיון חד קשור לירך הפנימית

הסבתא בעלת השכלה קלאסית שוחחה בוקר אביב רענן אחד עם 3 נכדותיה. „עכשיו יקירים, אני רוצה שתראו איך הבנות האיריות העתיקות הגנו על עצמן.“ היא הניחה את רגלה על כיסא ומשכה את שמלתה מעל לברך. היא תפסה סכין חדה ממגירת המטבח. „כדי להגן על מעלתן, עלמות איריות עתיקות היו חוגרות סכין כזו לירך הפנימית שלהן.“

אחת האמהות ה“נכונות“ תיקנה את הסבתא הקשוחה הזקנה. בתה קמה כדי להגן על סבתא שלה. „אמא, אנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים לעשות את זה היום, אבל את יודעת מה, זה גורם לי להרגיש שונה לגבי בני הדודים האירים העתיקים שלי. הם היו מוכנים היטב לעמוד בכל האתגרים שהחיים הציעו להם“.

תחנה שווה נהנתה מהנשים שלהם

כשהרומאים הקדמונים נתקלו בשבטים הקלטים המאכלסים את צפון אירופה, באזור מצפון לאלפים, ומשתרע מטורקיה במזרח ועד אירלנד במערב, הם התרשמו מהתחנה השווה ממנה נהנו הנשים שלהם.

נשים קלטיות נהנו מדרגת חופש יוצאת דופן בסטנדרטים הידועים בעולם העתיק ובימי הביניים.

הם נודעו באינדיבידואליות ובאומץ לבם, וזכו לשבחים במיוחד בזכות תכונותיהם של כבוד עצמי ועצמאות.

נשים קלטיות יכלו לרשת אדמה ותואר, לא פחות מאחיהן הזכרים.

אישה יכולה לשמש כראש החמולה, ולהיכנס לקרב, בדיוק כמו גברים, בזמן מלחמה.

האכזריות של הנשים הלוחמות הקלטיות היא נושא לאגדה.

הרומאים היו המומים מהחירות המינית שממנה נהנו הנשים הקלטיות, שהרחיבו את מה שהקלטים כינו במילים פשוטות כ“ידידות הירכיים“.

מטרוניות רומיות ראויות, עם אמות המידה הכוזבות של „מכובדות“ שנכפו עליהן על ידי אנשיהן, מצאו מאהבים בין אלה שהיו מוכנים להתמכר לקשרים חשאיים.

מטרילינאלי

אולי בגלל החירות המינית של הקלטים, הירושה בתוך השבטים והחמולות שלהם הייתה מטרילינאית, כי בתוך הפקרות כללית כזו, יכול להיות קשה לברר מי היה אביו של ילד מסוים.

אישה קלטית יכולה להתגרש מבעלה אם לא יצליח לתמוך בה, או להתייחס אליה בכבוד, אם הוא היה חסר אונים, הומוסקסואל, סטרילי או ריכל על חיי המין שלהם.

היא יכולה לעזוב אותו אם הוא היה שמן, נוחר, או סתם דוחה.“ מתוך A Toast to the Lassie, מאת קרסון סי. סמית‘.
כשאתה מהרהר באתגרים שעמם מתמודדת האישה המודרנית, יש דמיון לעולם המאתגר הרחב של האישה הגאלית או הקלטית (התוויות משתנות בהתאם למינוח התרבותי וההיסטורי ולנקודת המבט של היסטוריונים) בעולמה בזמנה. הכפרים שלהם היו עונתיים לעתים קרובות, והם היו צריכים להיות מאוד גמישים, בנוסף ליכולת לתפקד בחברה, באהבה, במנהיגות, בציד ובמלחמה.

הדרך המגבילה שבה נחקרו נשים עבור מופתים של העולמות הרומיים והיווניים אומרת לנשים שאותן חברות עשויות להיות מייצגות בצורה הוגנת תפקידים של נשים, או לא, אבל בהחלט מומלץ לעבוד כדי להבין את העולמות הישנים האלה עם רוחב חדש רצון רענן להתבונן בדוגמאות קודמות מחדש. יש מקרים שצריכים להתייחס לדרך שבה עברו נשים, וכיצד השפעות תרבותיות ודתיות גדולות הרתעו התפתחות לנשים. עם זאת, אם אנו נותנים לפרשנות ה“פוליטית“ העדכנית הזו לגרום לנו להחמיץ אלפי שנות היסטוריה בטבע הפראי של אירופה, כולנו מפספסים משהו. כשנשים עושות את הדברים ההרואיים שהן עשו, אולי עלינו להביט רחוק יותר אחורה לעבר הגבעות של אירופה, שם נשים נועזות טבעו חיים במשך מאות דורות.


Source by Christofer French

About admin

Schreibe einen Kommentar

Deine E-Mail-Adresse wird nicht veröffentlicht.

Recent Comments